Short Summary of Likkutei Torah Parsha Naso Daf 28 - Temple Inauguration w/ Rabbi Yaakov Cahnman
Download MP3Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ג. הכח להמשיך מלמעלה מהשתלשלות הוא בחי' השלום, בחי' התורה, בחי' דעת, ד"ע מקשר חו"ב, אין ויש, ודעת הנמשך במדות מקשר בחי' זו"ן שבכללות הו"ע אצי' ובי"ע, אין ויש. וכל זה הוא מפני ששרש הדעת הוא למעלה מהחכמה (וזהו "ואני אברכם" אני לשון איון דכתר). וזהו שהברכה לפני האכילה אין לה שיעור, כי היא בחי' אתעדל"ע שאינה תלוי' בעבודת האדם, משא"כ הברכה שלאחריה היא אתעדל"ע שע"י אתעדל"ת, ולכן צריכה שיעור.זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו (כח, ב)"ביום המשח אותו" משמעו שקרבנות הנשיאים והמשיחה ענינם אחד, אך "אחרי המשח אותו" משמעו שהם ב' ענינים. ויובן בהדים ענין הקרבנות, ותפילה הוא בדומה לקרבנות, שענינם הקרבת נפש הבהמית, ע"י ההתבוננות בתפילה (ומאריך בזה), דהנה דרשו חז"ל "מאד זה מלאך המות", שאין הכוונה לנה"ב כפי שהוא בתקפו אלא על בירור, שאז נעשה יתרון האור מתוך החושך, ועד"ז נעשה תגבורת באהבת ה' כמעלת הזהב על הכסף, שמגיע מבחי' אהבה כמים לבחי' אהבה כאש.ב. והנה, הכח שיש בנפש הבהמית להתפעל ולהתלהב בתשוקה ואהבת ה' הוא מפני ששורש נה"ב הוא מהאופנים וחיות הקודש שבמרכבה [היינו מפני אדם שבחיות המרכבה, משא"כ הבהמות שרשם מסחי' פני שור עצמו], שבאופנים אומרים קדוש ג' פעמים, דקדש הוא עצמיות קדושת אוא"ס, אך קדוש בו' הוא המשכת הארה כדי להוות העולמות, אך גם ההארה הוא קדוש ומובדל ולכן אומרים קדוש פעם ב' וג', הארה והארה דהארה, מבחי' קדוש. וכשהאופנים שומעים את השרפים אומרים קדוש הם מרעישים מחמת ששומעים דבר גדול שלמעלה מהשגתן, שנשאר בבחי' מקיף ורק רשימו ממהשגה בא בפנימיות ומזה הוא הרעש, ומשם הוא שורש נפה"ב ולכן יש לנה"ב הכח שתתפעל בבחי' רעש בחילא יתיר.Support the show
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ג. הכח להמשיך מלמעלה מהשתלשלות הוא בחי' השלום, בחי' התורה, בחי' דעת, ד"ע מקשר חו"ב, אין ויש, ודעת הנמשך במדות מקשר בחי' זו"ן שבכללות הו"ע אצי' ובי"ע, אין ויש. וכל זה הוא מפני ששרש הדעת הוא למעלה מהחכמה (וזהו "ואני אברכם" אני לשון איון דכתר). וזהו שהברכה לפני האכילה אין לה שיעור, כי היא בחי' אתעדל"ע שאינה תלוי' בעבודת האדם, משא"כ הברכה שלאחריה היא אתעדל"ע שע"י אתעדל"ת, ולכן צריכה שיעור.
זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו (כח, ב)
"ביום המשח אותו" משמעו שקרבנות הנשיאים והמשיחה ענינם אחד, אך "אחרי המשח אותו" משמעו שהם ב' ענינים. ויובן בהדים ענין הקרבנות, ותפילה הוא בדומה לקרבנות, שענינם הקרבת נפש הבהמית, ע"י ההתבוננות בתפילה (ומאריך בזה), דהנה דרשו חז"ל "מאד זה מלאך המות", שאין הכוונה לנה"ב כפי שהוא בתקפו אלא על בירור, שאז נעשה יתרון האור מתוך החושך, ועד"ז נעשה תגבורת באהבת ה' כמעלת הזהב על הכסף, שמגיע מבחי' אהבה כמים לבחי' אהבה כאש.
ב. והנה, הכח שיש בנפש הבהמית להתפעל ולהתלהב בתשוקה ואהבת ה' הוא מפני ששורש נה"ב הוא מהאופנים וחיות הקודש שבמרכבה [היינו מפני אדם שבחיות המרכבה, משא"כ הבהמות שרשם מסחי' פני שור עצמו], שבאופנים אומרים קדוש ג' פעמים, דקדש הוא עצמיות קדושת אוא"ס, אך קדוש בו' הוא המשכת הארה כדי להוות העולמות, אך גם ההארה הוא קדוש ומובדל ולכן אומרים קדוש פעם ב' וג', הארה והארה דהארה, מבחי' קדוש. וכשהאופנים שומעים את השרפים אומרים קדוש הם מרעישים מחמת ששומעים דבר גדול שלמעלה מהשגתן, שנשאר בבחי' מקיף ורק רשימו ממהשגה בא בפנימיות ומזה הוא הרעש, ומשם הוא שורש נפה"ב ולכן יש לנה"ב הכח שתתפעל בבחי' רעש בחילא יתיר.
★ Support this podcast ★