Short Summary of Likkutei Torah Parshas Balak Daf 68 - Yichuda Tataa w/ Rabbi Yehuda Fenton
Download MP3Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ג. והנה, סביב הים החול יבש ומפורד לחלקים, מפני שהים שואב את הלחלוחית מהקרקע, ועד"ז הוא למעלה שההתנשאות דבחי' מלכות גורם שהנבראים דבי"ע יהיו בבחי' פירוד, והם בחי' מספר בזה שכל אחד מפורד מחבירו, אך אין הם בבחי' מספר ממש שהרי כתיב "היש מספר לגדודיו".והנה כתיב "והי' מספר בני ישראל", שבני ישראל הם העושים בחי' מספר ע"י שממשיכים בחי' מלכות ע"י מצוות מעשיות, אך זהו רק גדר מספר ולא מספר ממש (וכמבואר בגמ' שכאשר עושים רצונו של מקום אזי "לא ימד ולא יספר"), שעי"ז ממשיכים רבע, חלק הד' "אף עשיתיו", וגם רובע לשון ארבעה, כי בזה נכלל כל ד' בחינות מחשבה דיבור ומעשה ורצון.ד. והנה, כל זה הוא בחי' יחודא תתאה, אך תלמוד תורה כנגד כולם, שהוא בחי' יחודא עילאה, בחי' "עפר יעקב" שאינו בבחי' מספר כלל. אך להגיע לבחי' זו הוא ע"י "יעקב" בחי' הרחמים לעורר רחמים רבים על נפשו, ומדתו של יעקב הוא מבריח מן הקצה אל הקצה להקים מעפר דל ולהעלות בבחי' יחודא עילאה. אך צריך להיות תורה עם גמ"ח ולכן נאמר "ומספר את רובע ישראל" בחי' רביעית, בחי' "עשיתיו" במעשה המצות.ביאור על פסוק מי מנה (סח, ג)ענין מי מנה הוא שהוא בגדר מספר אלא שלא יספר מרוב. והענין, דבחי' מלכות דאצי' הוא בחי' הים שעשה שלמה שהוא למעלה מבחי' י"ב בקר, שמלכות דאצי' הוא בהתנשאות מעולמות בי"ע ועי"ז נעשה נבראים בעלי גבול בבי"ע, ומפני שהם בעלי גבול לכן הם בגדר מספר. וזהו ענין כחול הים, שמפני הקירוב להים הנה הים שואב את הלחלוחית מהעפר, ונשאר בחי' חול חלקים נפרדים. אך באצי' מאיר אור הקו, בחי' מים ולכן אין שם בחי' חול אלא עפר שהוא גוש אחד, והוא למעלה מבחי' מספר.ב. והנה, כל המשכות אוא"ס בין בבחי' אין מספר (בחי' יחו"ת) ובין בבחי' עפר שלמעלה מגדר מספר (יחו"ע) נמשך ע"י ירידת הנשמה בגוף. דהנה, ירידת הנשמה בגוף הוא כדי לברר את הניצוצות שנפלו בשבירה לשם ב"ן, והבירור הוא ע"י שם מ"ה שהוא כבר מבורר, תחילה מברר שם מ"ה את הב"ן שבכתר, ואח"כ מברר את שאר הספירות.sichos.netSupport the show
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ג. והנה, סביב הים החול יבש ומפורד לחלקים, מפני שהים שואב את הלחלוחית מהקרקע, ועד"ז הוא למעלה שההתנשאות דבחי' מלכות גורם שהנבראים דבי"ע יהיו בבחי' פירוד, והם בחי' מספר בזה שכל אחד מפורד מחבירו, אך אין הם בבחי' מספר ממש שהרי כתיב "היש מספר לגדודיו".
והנה כתיב "והי' מספר בני ישראל", שבני ישראל הם העושים בחי' מספר ע"י שממשיכים בחי' מלכות ע"י מצוות מעשיות, אך זהו רק גדר מספר ולא מספר ממש (וכמבואר בגמ' שכאשר עושים רצונו של מקום אזי "לא ימד ולא יספר"), שעי"ז ממשיכים רבע, חלק הד' "אף עשיתיו", וגם רובע לשון ארבעה, כי בזה נכלל כל ד' בחינות מחשבה דיבור ומעשה ורצון.
ד. והנה, כל זה הוא בחי' יחודא תתאה, אך תלמוד תורה כנגד כולם, שהוא בחי' יחודא עילאה, בחי' "עפר יעקב" שאינו בבחי' מספר כלל. אך להגיע לבחי' זו הוא ע"י "יעקב" בחי' הרחמים לעורר רחמים רבים על נפשו, ומדתו של יעקב הוא מבריח מן הקצה אל הקצה להקים מעפר דל ולהעלות בבחי' יחודא עילאה. אך צריך להיות תורה עם גמ"ח ולכן נאמר "ומספר את רובע ישראל" בחי' רביעית, בחי' "עשיתיו" במעשה המצות.
ביאור על פסוק מי מנה (סח, ג)
ענין מי מנה הוא שהוא בגדר מספר אלא שלא יספר מרוב. והענין, דבחי' מלכות דאצי' הוא בחי' הים שעשה שלמה שהוא למעלה מבחי' י"ב בקר, שמלכות דאצי' הוא בהתנשאות מעולמות בי"ע ועי"ז נעשה נבראים בעלי גבול בבי"ע, ומפני שהם בעלי גבול לכן הם בגדר מספר. וזהו ענין כחול הים, שמפני הקירוב להים הנה הים שואב את הלחלוחית מהעפר, ונשאר בחי' חול חלקים נפרדים. אך באצי' מאיר אור הקו, בחי' מים ולכן אין שם בחי' חול אלא עפר שהוא גוש אחד, והוא למעלה מבחי' מספר.
ב. והנה, כל המשכות אוא"ס בין בבחי' אין מספר (בחי' יחו"ת) ובין בבחי' עפר שלמעלה מגדר מספר (יחו"ע) נמשך ע"י ירידת הנשמה בגוף. דהנה, ירידת הנשמה בגוף הוא כדי לברר את הניצוצות שנפלו בשבירה לשם ב"ן, והבירור הוא ע"י שם מ"ה שהוא כבר מבורר, תחילה מברר שם מ"ה את הב"ן שבכתר, ואח"כ מברר את שאר הספירות.
sichos.net
★ Support this podcast ★