Short Summary of Likkutei Torah Sefer Bamidbar Daf 19 - Sweetening the Gevuros w/ Rabbi Baruch Epstein
Download MP3Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.משחקת בתבל ארצו, תבל הוא ב"פ אריה, אריה בחיות הקודש, שהוא בהחי' התפעלות ההשגה, ואריה באופנים, שף שאין בו הדגה מ"מ מרעישים מפני אהנה מסותרת שבהם. ועד"ז בבני אשם, שיש שהם בבחי' שמע לשון הבנה, ועי"ז מתעוררים באהבה, וישנן אלה שהם בבחי' עשי', ומ"מ יכולים לשאוג ע"ד אריה שבאופנים, ועי"ז ממשיכים בחי' משחקת בתבל ארצו. בחי' כמים הפנים הפנים לפנים, שממשיכים את בחי' אדם העליון, וזהו ושעשועי את בני אדם, ב' בחי' אדם, אדם שלמטה ואדם העליון.ביאור (יט, א)ספירת העומר הוא ענין מיתוק הגבורות, עד מאכל חמות שנעשה מתוקן לאכול. והו"ע בירור מדות דנה"ב, שלאחר הבירור הם משובחים יוצר ממדות נפש האלוקית, שהרי שורש הבהמית הוא מאור התוהו. חמשת הימים שמהתחלת הספירה יד שביעי של פסח הוא בחי' ה' חבדים, בחי' אצילות, והוא הדורם המתקת הגבורות, ובשביעי של פסח הו"ע לידת הנשמות בבריאה ושם צריך להיות מיתוק הגבורות ע"י בירור המדות.ב. כתר הוא הרצון של המצות, אבל בחי' התענוג המלובש בו הוא למעלה מעלה מבחי' הכתר. והנה, דוד שיבח את התורה באמרו זמירות היו לי חוקיך, שהתורה היא למעלה מהטעם המלובש בחי', שהתורה היא כמו זמר שמנגנים הרבה פעמים מגודל יפיו, ודוד שיבח את בחי' הרצון שבמצות, אך מ"מ נענש דוד כי הי' עליו לשבח את בחי' התענוג שבתורה. וגילוי התענוג הי' במ"ת, בפנים בפנים, לאחרי מ"ט ימי הספירה שאז הפכו את פנימיותם שיהי' לה' לבדו, ועתה ממשיכים בחי' התענוג ע"י ק"ש במס"נ.ג. משחקת לפנין בכל עת, עת לחבק, ואז הוא בחי' פנים בפנים, ועת לרחק מחבק, שאז שהחסדים מכוסים ונעלמים בתוך הבינה, ואז בנ"י הם בבחי' אחוריים, אך גם אז ישנו בחי' שחוק מבחי' ביטול היש לאין, צחוק עשה לי אלוקים. ועי"ז ממשיכים בחי' גילוי השעשועים בכתר וחכמה.משחקת בתבל ארצו, תבל הוא ב' פעמים אריה, בחי' יראה דאופנים ושרפים, וב' בחי' אלו ישנם בישראל, ומשניהם נעשה שחוק למעלה.ענין ממשבותיכם (כ, א)קריאת שמע הוא עיקר התפעחה ונק' ישיבה, ושמו"ע הוא בחי' ההמשכה שלאח"ז. דהנה עצמותו ומהותו הוא למעלה מכל העולמות, וכל יום צריך להיות המשכה חדשה להוות העולמות והוא ע"י התענוג שבדבר חידוש שבביטול ממושבותיכןם, עולמות בי"ע שהם בחי' ישיבה, ועי"ז הוא ההמשכה מלמעלה, בחי' לחם תנופה להמשיך האור בתורה.(sichos.net)Support the show
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
משחקת בתבל ארצו, תבל הוא ב"פ אריה, אריה בחיות הקודש, שהוא בהחי' התפעלות ההשגה, ואריה באופנים, שף שאין בו הדגה מ"מ מרעישים מפני אהנה מסותרת שבהם. ועד"ז בבני אשם, שיש שהם בבחי' שמע לשון הבנה, ועי"ז מתעוררים באהבה, וישנן אלה שהם בבחי' עשי', ומ"מ יכולים לשאוג ע"ד אריה שבאופנים, ועי"ז ממשיכים בחי' משחקת בתבל ארצו. בחי' כמים הפנים הפנים לפנים, שממשיכים את בחי' אדם העליון, וזהו ושעשועי את בני אדם, ב' בחי' אדם, אדם שלמטה ואדם העליון.
ביאור (יט, א)
ספירת העומר הוא ענין מיתוק הגבורות, עד מאכל חמות שנעשה מתוקן לאכול. והו"ע בירור מדות דנה"ב, שלאחר הבירור הם משובחים יוצר ממדות נפש האלוקית, שהרי שורש הבהמית הוא מאור התוהו. חמשת הימים שמהתחלת הספירה יד שביעי של פסח הוא בחי' ה' חבדים, בחי' אצילות, והוא הדורם המתקת הגבורות, ובשביעי של פסח הו"ע לידת הנשמות בבריאה ושם צריך להיות מיתוק הגבורות ע"י בירור המדות.
ב. כתר הוא הרצון של המצות, אבל בחי' התענוג המלובש בו הוא למעלה מעלה מבחי' הכתר. והנה, דוד שיבח את התורה באמרו זמירות היו לי חוקיך, שהתורה היא למעלה מהטעם המלובש בחי', שהתורה היא כמו זמר שמנגנים הרבה פעמים מגודל יפיו, ודוד שיבח את בחי' הרצון שבמצות, אך מ"מ נענש דוד כי הי' עליו לשבח את בחי' התענוג שבתורה. וגילוי התענוג הי' במ"ת, בפנים בפנים, לאחרי מ"ט ימי הספירה שאז הפכו את פנימיותם שיהי' לה' לבדו, ועתה ממשיכים בחי' התענוג ע"י ק"ש במס"נ.
ג. משחקת לפנין בכל עת, עת לחבק, ואז הוא בחי' פנים בפנים, ועת לרחק מחבק, שאז שהחסדים מכוסים ונעלמים בתוך הבינה, ואז בנ"י הם בבחי' אחוריים, אך גם אז ישנו בחי' שחוק מבחי' ביטול היש לאין, צחוק עשה לי אלוקים. ועי"ז ממשיכים בחי' גילוי השעשועים בכתר וחכמה.
משחקת בתבל ארצו, תבל הוא ב' פעמים אריה, בחי' יראה דאופנים ושרפים, וב' בחי' אלו ישנם בישראל, ומשניהם נעשה שחוק למעלה.
ענין ממשבותיכם (כ, א)
קריאת שמע הוא עיקר התפעחה ונק' ישיבה, ושמו"ע הוא בחי' ההמשכה שלאח"ז. דהנה עצמותו ומהותו הוא למעלה מכל העולמות, וכל יום צריך להיות המשכה חדשה להוות העולמות והוא ע"י התענוג שבדבר חידוש שבביטול ממושבותיכןם, עולמות בי"ע שהם בחי' ישיבה, ועי"ז הוא ההמשכה מלמעלה, בחי' לחם תנופה להמשיך האור בתורה.(sichos.net)
