Short Summary of Likkutei Torah Vayikra Daf 6 - Matza - with or without salt w/ Rabbi Dovid Leib Shmerling
Download MP3Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.ו. והנה, פי' "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח" קאי על המנחה, ואח"כ על כל קרבנך תקריב מלח קאי בכל הקרבנות כולם. כי הנה המנחה שהיא סולת חטים קאי על התורה, חטה בגמטריא כ"ב שקאי על כ"ב אותיות התורה, והלימוד צריך מלח, כנ"ל. וקרבנות הו"ע בירור נה"ב, ועל זה הוא החידוש שגם נה"ב יכולה לבוא לבחי' מלח, עכ"פ בביטול היש. והנה, ברמב"ן איתא שהמלח הוא מים ובכח השמש הבא מהם יעשה מלח, שמים ואש הם הפכים, ועד"ז ברוחניות, שבמלח ישנם ענינים הפכיים, שנותן כח בנה"ב להתעלות בקדושה, וגם מהפך הנה"ב ממרירו למיתקא.ז. וזהו שכתוב גבי אלישע שריפא את מי יריחו ע"י מלח, שמים הרעים באים ע"י ההבדלה בין מים עליונים לתחתונים, וע"י המלח שנותנים ע"ג המזבח מעלים את המים התחתונים. והענין בעבודה הוא שע"י התורה שנקרא בשם מלח מהפכים את המים המרים דנה"ב.ח. אך לפי זה צריך להבין זה שכתבו הפוסקים שאין נותנים מלח על הפת בפסח. והענין, דתחילת העבודה הו"ע האמונה לבד, בחי' אתכפיא ללא טעם ודעת, ולכן אין נותנים מלח שענין המלח הוא לתת טעם, ע"י גילוי פנימיות התורה, אך התחלת העבודה צריך להיות בבחי' לחם עוני ללא מלח וללא טעם.ט. וביאור הענין, הנה מלח הוא לשון עירוב כמו מלחים, וממולח. ופי' ברית מלח הוא שעבודת הקרבנות יקשר ויערב את העולמות באוא"ס. והנה, עניו ליל שימורים הוא שהמקבל מצפה ומייחל למשפיע, ולכן אין נותנים מלח במצה כי עוד לא נעשה היחוד והעירוב.י. ועפי"ז יש לבאר מה שפירש"י שנספנים נקראים מלחים מפני שמהפכים את המים במשוטות. ים הוא בחי' עלמא דאתכסיא, והספינות הם הלבושים דתומ"צ שעל ידם מתעלים מבחי' בי"ע לאצי'. והלבושים הנ"ל צריכים לבחי' מלחים המנהיגים אותם, והוא האור והשפע מאוא"ס ב"ה הנמשך ע"י תורה ומצות.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE)
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ו. והנה, פי' "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח" קאי על המנחה, ואח"כ על כל קרבנך תקריב מלח קאי בכל הקרבנות כולם. כי הנה המנחה שהיא סולת חטים קאי על התורה, חטה בגמטריא כ"ב שקאי על כ"ב אותיות התורה, והלימוד צריך מלח, כנ"ל. וקרבנות הו"ע בירור נה"ב, ועל זה הוא החידוש שגם נה"ב יכולה לבוא לבחי' מלח, עכ"פ בביטול היש. והנה, ברמב"ן איתא שהמלח הוא מים ובכח השמש הבא מהם יעשה מלח, שמים ואש הם הפכים, ועד"ז ברוחניות, שבמלח ישנם ענינים הפכיים, שנותן כח בנה"ב להתעלות בקדושה, וגם מהפך הנה"ב ממרירו למיתקא.
ו. והנה, פי' "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח" קאי על המנחה, ואח"כ על כל קרבנך תקריב מלח קאי בכל הקרבנות כולם. כי הנה המנחה שהיא סולת חטים קאי על התורה, חטה בגמטריא כ"ב שקאי על כ"ב אותיות התורה, והלימוד צריך מלח, כנ"ל. וקרבנות הו"ע בירור נה"ב, ועל זה הוא החידוש שגם נה"ב יכולה לבוא לבחי' מלח, עכ"פ בביטול היש. והנה, ברמב"ן איתא שהמלח הוא מים ובכח השמש הבא מהם יעשה מלח, שמים ואש הם הפכים, ועד"ז ברוחניות, שבמלח ישנם ענינים הפכיים, שנותן כח בנה"ב להתעלות בקדושה, וגם מהפך הנה"ב ממרירו למיתקא.
ז. וזהו שכתוב גבי אלישע שריפא את מי יריחו ע"י מלח, שמים הרעים באים ע"י ההבדלה בין מים עליונים לתחתונים, וע"י המלח שנותנים ע"ג המזבח מעלים את המים התחתונים. והענין בעבודה הוא שע"י התורה שנקרא בשם מלח מהפכים את המים המרים דנה"ב.
ח. אך לפי זה צריך להבין זה שכתבו הפוסקים שאין נותנים מלח על הפת בפסח. והענין, דתחילת העבודה הו"ע האמונה לבד, בחי' אתכפיא ללא טעם ודעת, ולכן אין נותנים מלח שענין המלח הוא לתת טעם, ע"י גילוי פנימיות התורה, אך התחלת העבודה צריך להיות בבחי' לחם עוני ללא מלח וללא טעם.
ט. וביאור הענין, הנה מלח הוא לשון עירוב כמו מלחים, וממולח. ופי' ברית מלח הוא שעבודת הקרבנות יקשר ויערב את העולמות באוא"ס. והנה, עניו ליל שימורים הוא שהמקבל מצפה ומייחל למשפיע, ולכן אין נותנים מלח במצה כי עוד לא נעשה היחוד והעירוב.
י. ועפי"ז יש לבאר מה שפירש"י שנספנים נקראים מלחים מפני שמהפכים את המים במשוטות. ים הוא בחי' עלמא דאתכסיא, והספינות הם הלבושים דתומ"צ שעל ידם מתעלים מבחי' בי"ע לאצי'. והלבושים הנ"ל צריכים לבחי' מלחים המנהיגים אותם, והוא האור והשפע מאוא"ס ב"ה הנמשך ע"י תורה ומצות.
Sichos.net
Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE)
★ Support this podcast ★