Short Summary of Torah Ohr Daf 59 - the Land of Deer and Desire w/ Rabbi Dovid Leib Shmerling
Download MP3For more resources, visit www.ProjectLikkuteiTorah.comIn todays podcast, we are finishing the discources for parshas Va'eira.והנה, הקול המוציא את המדות לגילוי הוא קול הקריאה דתורה שבכתב, שענינה אותיות התורה, שהם מבחי' חכמה, שדי לחכמיא ברמיזא שבתוך האותיות מרומזים ההמשכות העליונות. משא"כ בינה היא בחי' תושב"כ, ולכן בתשורה שבעל פה ריבוי ההשגה מוסיף ריבוי אותיות (משא"כ בתורה שבכתב, כי האותיות שבתורה שבכתב הם מבחי' חכמה שלמעלה מגילוי בתוך האותיות), וזהו שתורה שבעל פה נקראת ארץ טובה ורחבה, מפני הרחבת האותיות שבה.וזהו שנקראת ג"כ ארץ הצבי, שהיא דומה לצבי שאין עורו מחזיק את בשרו שכל זמן שהבשר הולך וגדול מתגדל עורו. והנה, כמו שבינה נקראת "ארץ טובה ורחבה" עד"ז הוא במלכות, שהיא עיקר תורה שבע"פ, שבמלכות ישנה הביטול יותר מבשאר הספירות, שיש בה שינוים שלפעמים היא מתקווצת לבחי' נקודה ולפעמים היא מתפשטת ועולה עד חג"ת, כמשל הצבי שעורו מתפשט, שכל זה הוא כפי האורות המאירים בה שהיא בחי' ביטול לגמרי לגבי העור, וזהו היתרון בעסק התורה שבע"פ על בחי' אהבה בתענוגים, שהאהבה והשמחה היא בחי' מציאות יש. וזהו "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים", שהיא היציאה מבחי' מיצר הגרון ע"י הקריאה בתורה שבכתב, ואח"כ "והבאתי אתכם" אל ארץ טובה ורחבה ע"י עסק התורה שבעל פה.ועתה יש לבאר ענין "ונתתי צבי בארץ החיים" דקאי ג"כ על תורה שבעל פה, שצבי הוא רצון, ורצון העליון מתלבש דוקא בתורה שבעל פה, ד"סוף מעשה במחשבה תחילה". וזהו "והבאתי גו' אל הארץ אשר נשאתי את ידי", כמשל היד שמגביה חפץ למעלה מהראש, כך "ידי", הזרועות דא"א, הם מכינים את המלכות ומגביהים אותה לבחי' כתר.וזהו "והיית עטרת תפארת וגו' וצניף מלוכה בכף אלוקיך", שהמלכות הוא עטרת בעלה ע"י בחי' "כף אלוקיך", בחי' "נשאתי את ידי". וזהו "לתת אותה לאברהם יצחק ויעקב", שהאבות הם בבחי' ז"א, ומעלה יתירה שניתנה להם הוא מלכות שהיא א"ח עט"ב בחי' כתר לז"א. והוא למעלה מהאברהם, אהבה בתענוגים בחי' יש, אך הלימוד בביטול גבוה יותר. וכל בחי' אלו הם בעבודת ה' בכל יום בבקר ובערב, כי תחילה ישנו גלות מצרים בחי' עיבור ז"א בבטן אימא, בחי' מיצר הגרון, וע"י "אמור לבני ישראל אני ה'", הקריאה בתורה שבכתב, נעשה הלידה, והלידה הוא ע"י הרגשת חבלי לידה היינו הרגשת הצער וכאב על מניעת הגילוי. ועי"ז נעשה "אם הבנים שמחה" גילוי המדות, ויוצא דם נידה שנדחין המחשבות זרות, ואח"כ "והבאתי אתכם אל הארץ" שבחי' ז"א נמשך למלכות, בחי' תורה שבעל פה, ששרשה בכתר, אשת חיל עטרת בעלה.Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE)
For more resources, visit www.ProjectLikkuteiTorah.com
In todays podcast, we are finishing the discources for parshas Va'eira.
והנה, הקול המוציא את המדות לגילוי הוא קול הקריאה דתורה שבכתב, שענינה אותיות התורה, שהם מבחי'
חכמה, שדי לחכמיא ברמיזא שבתוך האותיות מרומזים ההמשכות העליונות. משא"כ בינה היא בחי' תושב"כ, ולכן בתשורה שבעל פה ריבוי ההשגה מוסיף ריבוי אותיות (משא"כ בתורה שבכתב, כי האותיות שבתורה שבכתב הם מבחי' חכמה שלמעלה מגילוי בתוך האותיות), וזהו שתורה שבעל פה נקראת ארץ טובה ורחבה, מפני הרחבת האותיות שבה.
In todays podcast, we are finishing the discources for parshas Va'eira.
והנה, הקול המוציא את המדות לגילוי הוא קול הקריאה דתורה שבכתב, שענינה אותיות התורה, שהם מבחי'
חכמה, שדי לחכמיא ברמיזא שבתוך האותיות מרומזים ההמשכות העליונות. משא"כ בינה היא בחי' תושב"כ, ולכן בתשורה שבעל פה ריבוי ההשגה מוסיף ריבוי אותיות (משא"כ בתורה שבכתב, כי האותיות שבתורה שבכתב הם מבחי' חכמה שלמעלה מגילוי בתוך האותיות), וזהו שתורה שבעל פה נקראת ארץ טובה ורחבה, מפני הרחבת האותיות שבה.
וזהו שנקראת ג"כ ארץ הצבי, שהיא דומה לצבי שאין עורו מחזיק את בשרו שכל זמן שהבשר הולך וגדול מתגדל עורו. והנה, כמו שבינה נקראת "ארץ טובה ורחבה" עד"ז הוא במלכות, שהיא עיקר תורה שבע"פ, שבמלכות ישנה הביטול יותר מבשאר הספירות, שיש בה שינוים שלפעמים היא מתקווצת לבחי' נקודה ולפעמים היא מתפשטת ועולה עד חג"ת, כמשל הצבי שעורו מתפשט, שכל זה הוא כפי האורות המאירים בה שהיא בחי' ביטול לגמרי לגבי העור, וזהו היתרון בעסק התורה שבע"פ על בחי' אהבה בתענוגים, שהאהבה והשמחה היא בחי' מציאות יש. וזהו "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים", שהיא היציאה מבחי' מיצר הגרון ע"י הקריאה בתורה שבכתב, ואח"כ "והבאתי אתכם" אל ארץ טובה ורחבה ע"י עסק התורה שבעל פה.
ועתה יש לבאר ענין "ונתתי צבי בארץ החיים" דקאי ג"כ על תורה שבעל פה, שצבי הוא רצון, ורצון העליון מתלבש דוקא בתורה שבעל פה, ד"סוף מעשה במחשבה תחילה". וזהו "והבאתי גו' אל הארץ אשר נשאתי את ידי", כמשל היד שמגביה חפץ למעלה מהראש, כך "ידי", הזרועות דא"א, הם מכינים את המלכות ומגביהים אותה לבחי' כתר.
וזהו "והיית עטרת תפארת וגו' וצניף מלוכה בכף אלוקיך", שהמלכות הוא עטרת בעלה ע"י בחי' "כף אלוקיך", בחי' "נשאתי את ידי". וזהו "לתת אותה לאברהם יצחק ויעקב", שהאבות הם בבחי' ז"א, ומעלה יתירה שניתנה להם הוא מלכות שהיא א"ח עט"ב בחי' כתר לז"א. והוא למעלה מהאברהם, אהבה בתענוגים בחי' יש, אך הלימוד בביטול גבוה יותר. וכל בחי' אלו הם בעבודת ה' בכל יום בבקר ובערב, כי תחילה ישנו גלות מצרים בחי' עיבור ז"א בבטן אימא, בחי' מיצר הגרון, וע"י "אמור לבני ישראל אני ה'", הקריאה בתורה שבכתב, נעשה הלידה, והלידה הוא ע"י הרגשת חבלי לידה היינו הרגשת הצער וכאב על מניעת הגילוי. ועי"ז נעשה "אם הבנים שמחה" גילוי המדות, ויוצא דם נידה שנדחין המחשבות זרות, ואח"כ "והבאתי אתכם אל הארץ" שבחי' ז"א נמשך למלכות, בחי' תורה שבעל פה, ששרשה בכתר, אשת חיל עטרת בעלה.
Support the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE)
★ Support this podcast ★