Short Daf Summaries - Project Likkutei Torah

To sponsor an entire week of content, please email projectlikkuteitorah@gmail.comויושט המלך לאסתר (צג, ד)"ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב גו'". להבין השינויים בפרשה זו, שבפרשה שלמעלה נאמר "ויושט גו' את שרביט הזהב אשר בידו", ושם נאמר "ותגע בראש השרביט", ופה משמע שנתן לה את כל השרביט. ולהבין ענין זה בכל זמן מהו. הנה כנס"י נקראת "אסתר" כאשר האהבה הוא בהסתר ובבחי' מקיף.והנה, אמרו חז"ל שכל המועדים בטלים לעת"ל חוץ מפורים. והענין, דענין שבת ומועד הוא שאז הוא עליית העולמות והניצוצים נתבררו ע"י בנ"י, ועי"ז מתעלים נשמות ישראל, שהאהבה מתגלה בגילוי. וזהו "מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן", "עשן" נעשה ע"י שהאד שורף את ההיפך ממנו, את הלחלוחית, וכך כשמתגלה אור האהבה בשבת ויו"ט הוא שורף ומכלה את הדבר ההיפך, בחי' הסט"א. "מקוטרת" נעשה מבירור הדברים הדקים, שאינם ההיפך ממש מהקדושה. "מור" הוא בחי' מרירות שנעשה לאיחר העלי' מם ההיפך, שעי"ז באים לבחי' "לבונה" שהוא השמחה. וזהו "ששה חדשים גו' ובתמורקי הנשים, ובזה הנערה באה אל המלך".והנה, כל העליות בשבת יו"ט נקראה נגיעה בראש השרביט, "שרביט" הוא המשכת אוא"ס ב"ה והוא חיות כל העולמות. והנשמה יכולה לגעת רק בקצה התחצון של השרביט שהוא ההתבוננות באור הממלא כל עלמין וסוכ"ע. אך ראש העליון הוא כשמתלהבת ומתלהטת מההתבוננות בעצמות אוא"ס, ש"לית מחשבה תפיסה ביה", ואינו בגדר עלמין כלל. וזה יתגלה לעת"ל דוקא בתחתונים. ומעין זה הי' בפורים שנתהפך לב אחשורוש לטוב, שהו"ע אתהפכא חשוכא לנהורא, ונגלה כבוד ה' במקום החושך דוקא.ולכן אמרו חז"ל שגם הלכות אינם בטילות, מפני שגם הלכות הוא בחי' רצון ה' שבא בדבר גשמי, שכשעוסק בצרכיו הרי אין זה מצוה, אך אם עושה זאת עבור חבירו, כגון שומר אבדה וכיוצ"ב, אזי זהו מצוה, וא"כ כשעושה מצוה בדבר גשמי ה"ז בחי' אתהפכא חשוכא לנהורא.ועם כל הנ"ל יבואר ענין אסתר. שבתחילה היא בבחי' "עולה מן המדבר", שהיא "בחצר הפנימית", שגם החצר הפנימית למדבר יחשב נגד בית המלך ממש. ואז היא בבחי' "ותגע בראש השרביט", שכל העליות הוא רק בבחי' "ראש השרביט", כנ"ל. אך אח"כ "ותפול גו' ותבך ותתחנן לו", הוא בחי' התעוררות רחמים רבים על ניצוץ אלקות שנתלבש בלבושים גסי הרוח מבחי' "רעת המן", ועי"ז מתהפך החושך לאור, ולכן "ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב", שיאיר אור ה' בגילוי למטה, "ותקם אסתר", בחי' "אשת חיל עטרת בעלה".ותוסף אסתר (צד, ג)ותוסף אסתר גו' ותפול לפני רגליו ותבך גו'. וצריך להבין מהו בחינת רגליו והלא אין לו דמות הגוף. אך הענין דנשמות ישראל נקראים בשם אסתר כאשר בחי' רחל - בחי' כצאן טבחה, שרוצה להתככלל במקורו - הוא בבחי' הסתר והעלם באדם, והסתר זה הוא בחי' "ביום ההוא".דהנה, יש בחי' "היום הזה" שהוא בחי' גילוי, כמו המלך שכל מדינותצ המלך בטלים אצלו מחמת שרואים את המלך. ועד"ז הוא גילוי אלוקות לאדם כאילו רואה. ושינו בחי' "לילה ההוא" שהוא העלם לגמרי, אך גם ב"לילה" יכול להיות "לילה הזה" כשהאמונה הזכה וטהורה היא בהתגלות כאילו רואה ממש.והנה, בחי' עמלק מלחמה להוי' מדור דור, מפני ששאר האומות, ושאר המדות רעות, מתבטלים לפני הקדושה. אך עמלק הוא בחי' גסות הרוח, שבא ע"י "מחשבת המן". והעצה לזה הוא ותפול לפני רגליו" היינו בחי' המלאכים הנקראים רגל (כמ"ש "שרפים עומדים ממעל לו"), וזהו "ותבך ותתחנן לו", להעביר מחשבות הרעות.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE)